אודות העמותה

הפצת יצירתו של סמי מיכאל - המשקפת את הרב-גוניות והפלורליזם בחברה הישראלית, ומתארת את המרקם החברתי והתרבותי רב-הפנים של מדינת ישראל - וכן הנגשת יצירתו של מיכאל, המעודדת סובלנות, אחווה וסולידאריות חברתית בבחינת 'ואהבת לרעך כמוך', לכל השכבות והזרמים בחברה הישראלית, כמו גם לקהל הקוראים ברחבי העולם ולחוקרים בתחום הספרות והחברה.

עידוד מחקר אקדמי ושיח ציבורי בתחומים אלה.

מלגות לסטודנטים העוסקים בחקר החברה הישראלית באמצעות ספרות.

חלוקת אות/פרס – פרס סמי מיכאל - ליחידים העושים למען החברה בכל הקשור בצמצום פערים ובמתן שוויון הזדמנויות, ברוח תפיסת מורשתו של הסופר סמי מיכאל, תוך שימת דגש על פריפריה חברתית וגיאוגראפית.

סמי מיכאל נולד בעיראק, בגדאד, 1926. סיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים בבית הספר של הקהילה היהודית בבגדאד- שמש- וב-1945 קיבל את תעודת בגרות. בעודו בתיכון, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, היה פעיל למען זכויות אדם. במקביל לפעילותו זו, סיים שנת לימודים באוניברסיטה בבגדאד וכתב לעיתונות העיראקית. ב- 1948 הוצא נגדו צו מעצר בגין פעילותו הפוליטית והחברתית והוא נאלץ להימלט לאיראן. באיראן הצטרף למפלגת 'תודה', ושהה שם כשנה עד הגיעו לישראל ב-1949.

לישראל הגיע ללא משפחתו וללא ידיעת השפה העברית. בשנותיו הראשונות בישראל עבד בחקלאות, ואחר-כך היה עיתונאי וחבר מערכת ביומון "אל איתיחאד" וכתב גם באל-ג'דיד. היה בעל טור פופולרי בשם העט סמיר מארד. ב- 1955 בעקבות האכזבה ממדיניות ברית-המועצות פרש מהמפלגה הקומוניסטית ובד בבד פרש גם מהעיתונות. עבד כהידרולוג משך 25 שנה ברשות המים וסיים לימודי הידרולוגיה במכונים הבריטיים. הוא בוגר החוגים לפסיכולוגיה ולספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. מיד עם סיום לימודיו האקדמיים, עבר מיכאל מכתיבה בשפה הערבית לשפה העברית.

מיכאל הוא סופר בעל קול ייחודי, שחולל את מהפכת הפלורליזם בספרות העברית, והביא רוח חדשה שהעשירה אותה בעולמות שונים, דמויות מגוונות, ותפיסה חברתית חדשה ומקורית. סגנון כתיבתו המיוחד יונק ממכמני השפה העברית ומעושר שפת אמו- הערבית.

סמי מיכאל נבחר לחבר כבוד באקדמיה ללשון הערבית (2008).

 

ספריו מקיפים קשת רחבה של נושאים, תוך שימת דגש על ה'אחר' – המהגר, הערבי, האישה – ומגלה כלפיו רגישות ואמפתיה. הוא חושף בריאליזם נוקב את חולשותיו ומעלותיו של האדם, אך תמיד מתוך חרדה לכבודו ולחירותו. מיכאל הוא ראשון הסופרים העברים שהציב את דמות הערבי במרכז העלילה ויחסו אליו אינו מתנשא מצד אחד ואינו בבחינת אידיאליזציה.

מכלול יצירתו כולל רומנים, נובלות, מחזות, ספרים לנוער וספרי עיון. ב- 1974 פרסם את הרומן הראשון "שווים ושווים יותר" על חיי המעברות בישראל. כותרתו היתה למטבע לשון לתיאור מאבקם של יוצאי ארצות המזרח לשוויון ולצדק חברתי בישראל של שנות ה-70. לימים שימשה הכותרת מטבע לשון המבטא מחאה נגד גילויי גזענות ואפליה של קבוצות שונות בישראל. הרומן עורר עניין ציבורי רב ועובּד פעמיים לתיאטרון (1980, 1998). מאז פרסם מיכאל רומנים רבים שהיו לנכסי צאן ברזל של הספרות העברית, ובהם: חסות, חצוצרה בואדי, ויקטוריה, מים נושקים למים, יונים בטרפלגר, עאידה, מעוף הברבורים, יהלום מן הישימון.

רומנים לנוער: סופה בין הדקלים, פחונים וחלומות.

ספרי ילדים: אותיות הולכות לים, צרצרון שר גם בחורף, טיפה וטיפונת.

מחזות: שדים במרתף, תאומים, הוא.

ספרי עיון ובהם: גבולות הרוח, החוויה הישראלית.

ספריו תורגמו לשפות רבות והם נלמדים בבתי-ספר ובאוניברסיטאות בארץ ומחוצה לה. חלקם עובד לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה וזכה בפרסים בינלאומיים.

מיכאל תירגם מערבית לעברית את הטרילוגיה "בית בקהיר" של הסופר נגיב מחפוז, חתן פרס נובל.

לצד פעילותו הספרותית הענפה כסופר עוסק גם בפעילות חברתית ופוליטית, בסוגיות בוערות בחברה הישראלית, בהם: יחסי יהודים-ערבים, יחסים בין-עדתיים, דתיים-חילוניים, ובתוך כך חופש ביטוי ומאבק נגד גזענות.

מ- 2001 משמש מיכאל כנשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל.

סרט תיעודי-"סמיר" – על סמי מיכאל ב- 1996, בבימויו של דוד בן-שטרית. בסרט סקירה על חייו ופועלו, שהוקרן ב'סינמטק' ובערוץ 2 בטלוויזיה הישראלית, וזכה לציון לשבח בתחרות פסטיבל הסרטים בחיפה. 

      בית הגפן- המרכז ערבי יהודי הקדיש למיכאל מסלול יצירה שנקרא: "דרך סמי מיכאל – האדם הוא הנזר" (מ- 2002). המסלול נוצר במסגרת "החג של החגים" בוואדי ניסנאס בחיפה, שבשנות ה- 50 התגורר בה מיכאל. לאורך הרחוב תלויים על קירותיו טקסטים ספרותיים מיצירותיו בעברית ובתרגום לערבית, והחל מ-2018 גם לאנגלית.

מיכאל זכה בפרסים יוקרתיים רבים בארץ ומחוצה לה, ובהם פרס א.מ.ת, פרס ש"י עגנון, פרס ברנר, פרס אקו"ם, פרס שולמית אלוני לזכויות אדם ועוד.

ארבע אוניברסיטאות העניקו לו תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת חיפה  

"על יצירתו הספרותית ועל כתיבתו פורצת הדרך שזרקה אור יקרות על חיי אנשים. על כתיבתו כסופר מחאה ולאות הוקרה על תרומתו לחברה הישראלית בהעמקת ההבנה והכבוד ההדדי בין העדות והעמים החיים באזורנו. בספריו בני אדם מתוארים תמיד מתוך חמלה לאדם באשר הוא אדם."

ארבע מכללות העניקו למיכאל תואר כבוד: המכללה האקדמית ראשון לציון (2008), בית ברל (2012), המכללה האקדמית הערבית לחינוך (2016), המכללה האקדמית גורדון לחינוך (2016).

כנסים בינלאומיים נערכו על יצירתו של סמי מיכאל, בהם באוניברסיטת סטנפורד (2007), באוניברסיטת בן גוריון (2008), באוניברסיטת נורת'ווסטרן (2015).